<h1>ספר אוריין תליתאי — לרבינו דוד אבן יחייא פרק א'</h1>
<h2>דף מז.</h2>
בנושאי הסירכא. הריאה בבחינת כללותה יחלק לשני ערוגות ר"ל שני חלקים כוללים שניהם כל הריאה. וראיה כי כל חלק מאלו הב' חלקים יקרא ערוגה. [נ' ע"א] אמר ר' יוחנן מקיפין בריאה ר"ל אם נמצא' נקב בריאה ולא ידענו אם קודם שחיטה ניקבה וטרפה או לאחר שחיטתו וכשרה מנקבים בריאה במקום אחר ומדמין אותו בזה אי אידמו כשרה שנראה שאחר שחיטה ניקבה כמו זה ואם לאו טרפה. ואמר רבא לא אמרן אלא באותה ערוגה אבל מערוגה לערוגה לא. ורש"י פירוש ערוגה נקראת הצד הריאה ימיני או שמאלי. ואלו השתי ערוגות מורכבות מבשר וקרומות וסמפונות. הבשר עצמותו מבואר בנפשו כי הוא בשר ספוגיית. הקרומות הוא גשם דק והם שתים זה ע"ג זה. מקיפות כל הבשר מהריאה כדמות המקום למתקומם. וכן ביארו רב ושמואל ורב אסי [מ"ו ע"א] הריאה שניקבה רב ושמואל דאמרי תרוייהו קרמא עילאה. ואמרי לה קרמא תתאה. ופסק הרמב"ם בהלכות שחיטה פי"א [פ"ז ה"א] שאם ניקב זה בלא זה מותרת עד שינקבו שניהם ונראה שהם שתים. וסמפונות הם קנים דקים חלולים מעורבים ומכונסים בבשר הריאה. ויש סמפון גדו' שהוא יורד מהקנה. וסמפונות דקים מאד דתנן [מ"ב ע"א] ר' שמעון אומר עד שתנקב לבית הסמפונות ופירש בגמרא על זה שיש סמפונות קטנים. ובבחינת הכמה מתפרד הביא הגמרא שיש באלו השתי ערוגות חמשה חלקים קראם הגמרא אונות רוצה לומר אזנים שהם דמותם. ובערוגה אשר לצד ימין כשהבהמה תלויה ברגליה ובני מעיה כלפי הטבח יש שלשה ובזה המצב לצד שמאל יש שתים. וזהו אומרו אמר רבא חמש אוני אית לה לריאה אפה כלפי גברא. תלתא מימינא ותרתי משמאלא. עוד צריך לדעת שבבחינה הזאת מהכמה המתפרד יש בריאה שני חלקים גדולים אחד לצד ימין. ואחד לצד שמאל. ואלו השני חלקים כפי קצת הפוסקים השם המורה עליהם הוא גם כן אונא כמו השם המורה על החלקים הקטנים שהם האונות אלא שהוסיפו על תיבת אונה הבדל מהחלקי' הקטנים ואמרו אונה גדולה. וסמך להם לקרותה גדולה מה שאמר בגמרא. והלכתא שמדמין אפי' מערוגה לערוגה ומדקה לדקה. ומגסה לגסה אבל מגסה לדקה ומדקה לגסה לא. ופירשו ההולכים בפאת השטה. שדקה וגסה אינו תואר לבהמות בכאן. אלא תאר לחלקי הריאה להורות שקצתם קטנים קצתם גדולים. ולפי זה התיבה המודיע זה החלק הוא גסה בהתחברות אל אונא. ולפי שמצינו תיבות רבות כח הוראתם תיב' נפרדת קראוהו הפוסקין אומה. ר"ל אום שבזה השם יורה שהיא גדולה מהאחרות לדמיון האם בערך הבנות שהן קטנות. והחושב שנקרא אונה בלא הבדל מגדולה קשיא ליה שאין ראוי לקרוא בשם אחד הקטון והגדול. וכ"ש שרבא אמר חמש' אוני אית לה לריא' ואם איתא שאומא בכלל אונא ה"ל למימר שבעה אוני ונכלול שאונא יורה על ה' חלקים הקטנים. ואומא על השתים. עוד צריך לדעת שתיבת ריאה כסתם הוראתה על כל אלו החלקים הנזכרים קטנים וגדולים. דתנן [מ"ב ע"א] ריאה שנקבה טרפה וזה הדין יצדק בכל א' מחלקי הריאה. ולפעמים האמוראי' קראו החלק בשם הכל כי כשאמר רב נחמן [מ"ח ע"א] ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה לפי המסקנא ריאה בכאן יאמר על גב האומות לא על גב האונות שזה הדין אינו באונות. ורב נחמן עצמו קרא גם כן לגב האונות בכללן ריאה כמו שאמר ריאה שנקבה ודופן סותמתה. וזה הדין אינו אלא בגב האונו' לבד. והמעיין צריך לדעת באשר תיבת הריאה משמע בכל הריאה בשוה. וכאשר בחלק ממנה כי זהו שרש גדול לאמת המשפט. עוד צריך לעיין הריאה בבחינת השטחים ממנה. בשטח חיצוני. וממנה בשטח פנימי. השטח החצוני הוא כל מה שכנגד הבשר והצלעות שנקרא דופן. וזה השטח החצוני בכלל נקרא גב הריאה ר"ל שהוא למעלה מהשטח הפנימי. וזה הגב כפי הדין חלקוהו לגב אונא לגב אומה. לגב השלם שהוא למעלה מהחתוכים עד התכלית שהוא מחובר בשדרה. וקצת הפוסקים ישתמשו ג"כ בזה לקראת החלק בשם הכל. וקראו לגב השלם שהוא למעלה מהחתוכים ערוגה. כי שם ערוגה גם כי מובנה האמיתית לאומת [הריאה] (הבאה) כמו שפי' בעל הערוך לא אמרן אלא באותה ערוגה פי' אומה דריאה קראו ערוגה לשטח הגב החצוני למעלה מחתיכי אומא ואונא עד השדרה שהוא הגב השלם. עוד נראה מלשון בעל יורה דעה שקרא ערוגה לתכלית הגב השלם לבד. כמ"ש ריאה שניקבה כו' וכן בכל מקום השלם עד הערוגה כשרה שנראה שקרא ערוגה לתכלית הגב השלם שהוא מחובר בשדרה. וכן קראו בגב הזה חתוך שיפול חדוד. חתוך הוא המקום החתוך אשר בסבת החתך יפרד הערוגה לחלקים הנקראים אומות ואונות וזה המקום נקרא מקום רביתייהו ר"ל ששוכבו' אלו החלקים זה אצל זה. שיפול פירושו תחתית כי תחתית ההר [שמות י"ט] [תרגומו] שפולי דטורא ובערוך [ערך] שפל מביא ולירכתי המשכן [שם כ"ו] תרגום ירושלמי שיפולי משכונה. ונגוע בקצהו [שם י"ט] תרגום ירושלמי שפולוי נראה שתחתית וכן ירך וכן קצה הכל נקרא שיפול. והסכימו כלם שהשיפול האמתי הוא השפה התחתונה מהאומה כי מעלה הבהמה לצד הקנה שהוא המחובר עם הראש. והאומות הם החלק מהריאה היותר מרוחקות ובזה יהיה דין בעל הלכות גדולות שכתב בועא בשפולי אומה אם אין בשר מקיף אותה טרפה. וקצתם חשבו ששיפול ימצא גם כן באונות כי כל גשם בבחינת מצבו יש לו מעלה ומטה. ולדעתם שיפול ריאה יכלול אונא ואומה. חדוד היא תיבה הוראתה על קצוות הריאה שהם כנגד החזה שהם דקים ומחודדים. ואחרים קראו שיפול למה שאנחנו קוראים בכאן חידודים וסבת זה החלוף הוי להבטת הבהמה אם יהיה עליון לראש הבהמה יהיה כל מה שכנגד הזנב שיפול והוא תחתית האומה לדעת כלם. ותחתית האונות לקצתם. ואם נקרא עליון לגבי שדרת הבהמה מפני (שהיה) [שהיא] הולכת על הרגלים ועליו נוחה השדרה יהיה חדודי האונות והאומות שפול מפני שהן בשפל וסמוך לחזה שהוא כנגד הארץ. ויש בגמ' מקום נקרא ביני ביני והוא שהוא חוץ מדרא דאוני ר"ל שלא במקום הוורדא או בגב האונות והיא טרפה כיון שהיא יתירה. ובפנים יש שטח אומא. וכן יש לדעת שבזה השטח הפנימי יש אוזן קטון נקרא בגמרא אינוניתא דורדא ולא קראוה אונה מפני קטנותה וזו האינונית' אם חסרה או יתרה כשרה והיא נטמנת בעור אחר שנולד מהטרפש וקראוהו כיס הורדא. ואחר ביאור שמות חלקי הריאה. נבאר בשם המקומות השכנים אליה. שאין הנקב פוסל בהן והיא לפעמים נסרכת אליהם. ואלו המקומות שני מינים. הא' מקיפים והב' שכנים. המין הא' המקיפים היא דופן הצלעות. וזה הדופן הוא אבר כלי מורכב מבשר ועצמות. ותמצא חלוף בדין לאסור ולהתיר כשהסירכא בבשר לבד או בצלעות לבד או בשניהם. וג"כ יתחלף זה הדופן בבחינת המצב שמה שהוא נוכח האונא נקרא דופן צר ויש בהם קולא. מפני שהוא תכלית שטח מקיף בדיבוק לריאה כנגד האונות ולכן נקרא מקום רביתייהו. ר"ל ששוכבות האונות עם הדופן בלי הפרש כלל. ויקרא זה החלק הצר מיצר החזה. ומה שהוא כנגד האומה נקרא דופן רחב ר"ל שלא יתחברו בדוחק כמו האונות. ובגמרא [מ"ח ע"א] אתקפת' שהתקיפו לרב נחמן מסתירת דידיה לדידיה. שם זה החלוק באומרו התם באומא אינו מקום רביתייהו הכא מקום רביתייהו במקום האונות. ומן החוט ולמטה נקרא חזה וכל מה שיסתרך שם הוא טרפה. מפני שאינו מגין לריחוק האונות והאומות ממנו. המין השני שכנים בלתי מדובקים והם כמו חזה וטרפש וקנה ולב ושמנינות וחוט השדרה. החזה הוא מדובק בדופן הצלעות אבל אינו מדובק בריאה. ולצרותו שהוא עשוי כמין מרזב לא יכנס הריאה בו ולכן אמרו [מ"ה ע"א] איזהו החזה מן החוט ולמטה ואינו דופן להגין כמו שכבר ביארתי. והטרפש הוא מורכב מבשר ועצמים מבדיל בין הריאה לבני מעים וכבד וקנה ולב ושומן הלב וחוט השדרה הם מבוארים. וציור הריאה הוא גשם כלי ר"ל מורכב מגשמים (מתרמי) מתראי החלקים שהם בשר וסמפונו' וקרומו'. ובבחינת הכמה המתפרד יש לה ה' אונות וב' אומות וורדא כמו שפירשתי. ובבחינת המתדבק יש לה שטח פנימי וחיצוני. ובבחי' האונה יש לה מעלה ומטה. והיא מוקפת מהדופן הצלעות אשר יקיף שטח החצוני מהאומה והאונות. ושכיניה המקומות הנזכרים מחזה וטרפש וכיוצא בו.
